ארכיון הקטגוריה: Pro

אז איך בדיוק עובדת תקשורת מחשבים?

כולנו משתמשים במחשבים ברמות שונות בכל יום. החל מהגישה מהמחשב האישי לרשת האינטרנט דרך הטלפון הסלולרי ואפילו במכשירים אוטומטיים שונים שמתקשרים ביניהם כדי לספק לנו מידע בזמן אמת. אבל מסתבר שמאחורי הקשר בין המחשבים השונים נמצאים לא מעט שלבים.

Comp

כל משתמש מחשבים ותיק יודע כי על מנת ליצור תקשורת בין שני מחשבים שונים נזקק לכבל רשת או חיבור אלחוטי. האמת היא שמלבד אותו חיבור פיזי או אלחוטי בין שני המחשבים המידע שלנו עובד לא מעט שלבים בדרך משורת הפקודה או משורת הכתובת במחשב שלנו לבין המחשב המרוחק.

אוקיי – מאיפה בדיוק הכל מתחיל?

כל תעבורת נתונים מתחילה בבקשת מידע – כך למשל כשאנחנו מבקשים לשלוח מסמך כלשהו להדפסה המחשב שלנו פקודה למחשב מרוחק (לצורך ההדגמה – המדפסת שלנו) ומבקש ממנה לבצע הדפסה של המסמך שמוצג לפנינו. המחשב המרוחק מקבל את הבקשה ופועל על פי ההנחיות שקיבל והתוצאה היא דף מודפס באופן פיזי.

פעולה זו תקפה גם למקרים בהם אנחנו גולשים באינטרנט ומבקשים לקבל מידע מאתר אינטרנט שנמצא על שרת WINDOWS או לינוקס מרוחק לדוגמה, או אפילו כאשר אנחנו מבקשים להציג את רשימת התיקיות במחשב מרוחק שלמעשה נמצא אתנו באותה הרשת בעבודה או בבית.

כדי להתחיל ולצלול פנימה אל תוך העולם הסבוך של תקשורת מחשבים חשוב שנבין תחילה את מודל תעבורת המידע – מודל המוכר לרוב כמודל 7 השכבות או בשמו המקצועי – מודל OSI. מודל זה מפרק את תעבורת המידע בתקשורת המחשבים החל מהשלב שכולנו מכירים כמו גישה דרך הדפדפן בפרוטוקול HTTP או FTP עד לרמה הפיזית בה מועבר המתח.

7 שכבות כדי להעביר קצת מידע?

בהחלט כן. כשמו כן הוא מורכב המודל מ-7 שכבות נתונים שעובר המידע בין המחשב השולח את הפקודה לבין המחשב המרוחק שמקבל אותה. כדי להסביר את מודל התעבורה בצורה הטובה ביותר פשוט נציג לפניכם את 7 השכבות:

7. אפליקציה – השלב אותו אתם מכירים ובו אתם מבצעים פעולה כלשהי אשר מתחילה את שרשרת הפעולות שיובילו ליצירת תקשורת המחשבים עם המחשב המרוחק.

6.ייצוג – הנעת שרשרת הפעולה מאחורי הקלעים בתוך המחשב המקומי אל מול המחשב המרוחק. בשלב זה המערכת מבצע קידוד דחיסה וייצוג המניעים את תעבורת המידע.

5.שיחה – הקמת מערך ההתקשרות בו תבוצע בקשת המידע שהתחילה במערכת.

4.תעבורה – יצירת קשר אל המחשב המרוחק.

3.רשת – העברת הנתונים מקצה לקצה על פי פרוטוקול הניתוב ברשת.

2.קו – העברת הנתונים נקודה לנקודה על אף הפרעות שונות שהועלו ובדיקת המידע שהועבר.

1.פיזית – הגדרת אותות, מתחים וחיבור על מנת לבצע את החיבור.

למרות שהשלבים השונים במודול נראים כשלבים בתוך מהלך החיבור בין המחשבים למעשה לא כך הדבר. המודל עצמו מתייחס לשכבות השונות של אותה העברת מידע החל מרמת האפליקציה בה עושה שימוש המשתמש ועד לרמה הפיזית בה מועברים המתחים בכבלי הרשת ומנותבים אל היעד.

כדי להבין את המודל טוב יותר תוכלו לעיין בהדרכה אודות מודל 7 השכבות באתר ויקיפדיה

איך מוודאים שכל המחשבים פועלים באותה הדרך ושאין תקלות בדרך?

כדי לוודא שהעברת המידע תועבר באופן תקין הוגדרו בעולם תקשורת המחשבים סטים שונים של כללים המתייחסים להעברת מידע מסוגים שונים. כך לדוגמה העברת נתונים הנוגעים לאתר אינטרנט יבוצעו לרוב באמצעות פרוטוקול HTTP או HTTPS במידע ומדובר בחיבור מאובטח ולעומתם העברת נתונים אל שרת אחסון תבוצע באמצעות FTP.

כיום, קיימים מאות ואלפי סוגים שונים של פרוטוקולים ובלא מעט מקרים חיבור אחד יכול לבצע שימוש בכמה וכמה פרוטוקולים על מנת להעביר אליכם אפילו את אתר האינטרנט הקל ביותר. למעשה ללא שימוש בפרוטוקולים התקשורת בין המחשב שלכם לנתב האינטרנט, לשרת אינטרנט מרוחק ואפילו לשרת הדואר הייתה גורמת לאיבוד מידע בכמויות גדולות והייתה הופכת את עולם תקשורת המחשבים למסורבל בהרבה

 

הגדרת רכיב NLB בשרת Windows Server 2012

הצורך במתן שירותים בזמינות מלאה 24/7 מחייב אותנו לעמוד בדרישות שרידות גבוהה גם במקרים של נפילת השרת. היום נכיר את רכיב ה – NLB של חברת מיקרוסופט אשר משפר את יכולות הזמינות של שרתים שונים למשימות שונות.

מאת: שוקי נוי

להמשיך לקרוא

הצפנת קבצים בודדים בתצורת EFS – Encrypted File System–חלק ב'

חלקו הראשון של המדריך למדנו על שיטת ההצפנה Encrypted File System (EFS) באמצעותה ניתן להצפין קבצים בודדים במערכת ההפעלה. בחלקו השני של המדריך, נלמד כיצד ניתן לבצע את פעולת ההצפנה עצמה, וכיצד לשתף את חבריכם (משתמשים אחרים) במידע שהצפנתם.

מאת: דן ויזנפלד

להמשיך לקרוא

הצפנת קבצים בודדים בתצורת EFS – Encrypted File System–חלק א'

כמעט כל אחד מאתנו עושה שימוש במידע אישי, שמסיבה כזו או אחרת, הוא אינו מעוניין לאפשר למשתמשים אחרים גישה אליו. פתרונות האבטחה שמוצעים היום בשוק (חומות אש ותוכנות אבטחה שונות) יכולים לסייע לכם במצבים בהם קיימת כוונה של פורץ כזה או אחר לגשת למידע האישי שלכם מרחוק (וגם כן, לא בכל המצבים).

מאת: דן ויזנפלד

להמשיך לקרוא

התאמת אתרי אינטרנט לדפדפן האינטרנט Internet Explorer

דפדפן האינטרנט Internet Explorer מלווה אותנו כחלק ממערכת ההפעלה Windows עוד מגרסתה הראשונה והוא למעשה הדפדפן הנפוץ ביותר כיום בקרב גולשי האינטרנט. אז מה עושים כשהאתר שבנינו אינו מוצג באופן תקין בדפדפן זה ?

מאת: bonsite

להמשיך לקרוא

פיבלוש שירות דואר ארגוני עבור מכשירים חכמים – ActiveSync

הצורך הארגוני להיות ניידים מכל מקום ולאפשר ללקוחות לקבל את השירות שגם יותאם למכשירים חכמים שכבר ממזמן כבשו אותנו בכל מה שקשור בלהיות מעודכנים "עם היד על הטריגר". מדריך זה יציג כיצד נכון ויש להגדיר את שרת ה TMG לקבלת דואר עבור המכשיר החכם.

מאת: שוקי נוי

להמשיך לקרוא

שירותי מחשוב ענן לעסקים

ניהול המשרד דורש משאבי מחשוב רבים שעלותם גבוהה. מלבד רכישת עמדות הקצה נדרשים בעלי העסקים לרכוש גם שרת דואר אירגוני, שרת לפורטל אירגוני וכלים נוספים על מנת למקסם את הצלחת העסק שלכם. חברת מיקרוסופט מציעה לכם פתרון יעיל במיוחד – שירותי הענן.

מאת: ERG פתרונות מחשוב ענן

להמשיך לקרוא

Windows VS Linux

בשנים האחרונות אנחנו עדים כי לצד מערכת ההפעלה Windows  אשר שולטת בשוק המחשוב הפרטי והעסקי עולה ומתפתחת מערכת ההפעלה לינוקס המבוססת על קוד פתוח, שהופכת נגישה, נוחה ודומה יותר ויותר למערכת ההפעלה מבית חברת מיקרוסופט.

VS

אז בעבור אילו שלא עברו לימודי מחשבים בעולם הלינוקס לאחרונה, החלטנו לעצור לרגע ולערוך השוואה מקוצרת בין 2 מערכות ההפעלה , Windows  ו-לינוקס ולראות מה כל אחת מהן מציעה למשתמש הביתי והעסקי ולבחון את נוחות העבודה בשתי המערכות. מוכנים ?

רוצים גישה לליבה?

כפי שציינו בתחילת המאמר מערכת ההפעלה לינוקס מבוססת על קוד פתוח. משמעות הדבר בפועל היא כי למשתמשים קיימת גישה מלאה לקוד הליבה של המערכת והם יכולים לבצע בו כל שינוי שירצו ולמעשה להתאים את המערכת לעצמם בצורה מלאה. לעומת זאת מערכת ההפעלה Windows הינה מערכת סגורה שמונעת מכם לגעת בקוד הליבה של המערכת.

ההבדל אומנם משמעותי, אבל הוא מהווה יתרון למשתמשים מתקדמים בלבד שכן שינויים במערכת ההפעלה עלולים לא פעם להזיק לפעולתה התקינה של המערכת ורבים ממשתמשי המחשב כיום יעדיפו לשמור על קוד הליבה המקורי ולעבוד עם המערכת בסגנון  Out Of the Box ולכן יבחרו במערכת ההפעלה Windows.   

מה אומר הרישיון?

היות ומערכת ההפעלה לינוקס מבוססת קוד פתוח היא מושתתת בעיקר על סוגי הרישוי GPL  ו-GNU שמאפשרים למשתמשים לקבל את המערכת בחינם ולערוך בה שינויים באופן מלא, אך עדיין ידרשו לשמור על הקרדיטציה ולא יוכלו לשווק אותה מחדש תחת שם חדש – כך אנחנו יכולים לראות הפצות לינוקס כמו אובונט או פדורה שעוברות שינויים משנה לשנה אך נשמרות תחת אותו שם.

לעומת זאת, מערכת ההפעלה Windows  פועלת תחת מספר רישיונות שונים כמו OEM, Retail, KMS וכדומה שמתייחסים באופן נקודתי לאופן הפעלתה של המערכת מבחינת סוג וכמות המחשבים המריצים את המערכת אך לא מאפשרים למשתמשים לערוך שינויים בקוד הליבה ושינויים אלו למעשה מהווים הפרה של תנאי הרישוי.

איך עובדת התמיכה?

לינוקס הינה מערכת הפעלה שפותחה על ידי מפתחים שונים ברחבי העולם וממשיכה בכך עד היום. כיום, ניתן למצוא אתרים שונים המוקדשים להפצות השונות ובהם מרוכזים העדכונים השינויים והתמיכה, אך לא תוכלו למצוא כמעט מרכזי תמיכה מקוונים או טלפונים שיוכלו להעניק לכם סיוע מידי בבעיות בהן נתקלתם למערכת במידה ומדובר בהפצות לינוקס המותקנות על שרתים והתמיכה המקצועית תסופק על ידי מנהלי ה-HOSTING.

לעומת זאת, מאחורי מערכת ההפעלה Windows עומדת ענקית התוכנה Microsoft אשר מייצרת גם מותגים שונים כמו XBOX, OFFICE, AZURE ומוצרים נוספים. חברת Microsoft מעניקה תמיכה טלפונית ומקוונת מלאה לכלל מוצריה ומאפשרת לכל לקוח לקבל תמיכה מלאה במגוון ערוצים ולקבל מענה לכך אחת מהבעיות בהן נתקל במהלך ההתקנה או השימוש.

תמיכה מלאה או חלקית?

אחת מהנקודות המורכבות של מערכת ההפעלה לינוקס, הוא יכולת התמיכה שלה ברכיבי חומרה שונים שניתן לפגוש לאורך הדרך. בלא מעט מקרים, היצרנים יעדיפו לפתח מנהלי התקן למערכות הנפוצות בשוק כמו Windows  או OSX ויפסחו על לינוקס בגלל כמות המשתמשים הקטנה.

מצב זה מוביל את המשתמשים בלינוקס לרכוש רכיבי חומרה המותאמים למערכת או לערוך את מנהלי ההתקן המותאמים ל-Windows ולקמפל לבד מנהלי התקן חדשים על מנת שיוכלו להשתמש ברכיבי החומרה הקיימים.

לעומת מצב זה, כיום, כמעט כל רכיב שתחברו למערכת ההפעלה מסוג Windows יפעל מידית במתכונת Plug and Play ובמידה והוא לא יזוהה על ידי מערכת ההפעלה, היא תדאג להתחבר לרשת ולחפש בעבורכם את מנהל ההתקן המתאים, כך שלא תדרשו להתאמץ יותר מידי.

שורת פקודה או GUI?

יכולותיה הרבות של מערכת ההפעלה לינוקס אומנם מאפשרות לכם לשלוט בהתנהגותו של כל רכיב במערכת ההפעלה בכל שלב, אבל חשוב לציין כי הדרך אינה פשוטה כל כך בעבור משתמשים מהשורה שכן רובה ככולה מתבצעת באמצעות שורת הפקודה ודורשת הבנה עמוקה ברמת הקוד ובפקודות השונות.

לעומת זאת, מערכת ההפעלה מסוג Windows היא אומנם מערכת סגורה, אך תוכלו לבצע כל שינוי שתרצו על ידי שימוש בממשק משתמש גרפי המוכר בשם GUI. תארו לעצמכם שאת צריכים לשנות את הגדרות המערכת המתקדמות ולשם כך תדרשו להקליד כמה עשרות פקודות באופן ידני…

אז מה אתם בוחרים גמישות או יציבות ?

לסיכום, ההבדל המשמעותי בין שתי המערכות הוא למעשה הבחירה בין רמת גמישות גבוהה לבין רמת יציבות.

בבחינה הסופית של שתי מערכות ההפעלה קל מאד לראות את רמת הגמישות שמציעה מערכת לינוקס שבאמצעות ידע מתקדם תאפשר לכם להפוך את מערכת ההפעלה לשלכם באופן מוחלט ותקנה לכם יכולת לשלוט בכל רכיב, כפתור או דרך פעולה שבה המערכת שלכם עובדת ואף תאפשר לכם לשפר את פעילותה ואת צריכת המשאבים שלה.

לעומתה, מערכת ההפעלה מסוג Windows אומנם לא תאפשר לכם לגעת בלב המערכת ולבצע התאמות, אבל תספק לכם יציבות גבוהה בכל הנוגע לתוכנה וחומרה ותאפשר לכם להתחיל לעבוד עם המערכת באופן מידי מבלי להיכנס להגדרות או אפילו לשורת הפקודה, זאת כמובן, תוך האפשרות לקבל תמיכה מלאה משירותי התמיכה העומדים מאחורי המערכת.